האם החיים האלו דורשים את אותו מאמץ מכולנו בצורה שווה?
נפגשתי הבוקר עם בחור שהיה בהרצאה שלי בנושא זוגיות דרך משקפיי MBTI, וביקש לענות על השאלון ולקבל שיחת אבחון באופן אישי.
כיוון שהוא נכח בהרצאה, המבנה והמשמעות של ארבעת הדיכוטומיות של דפוסי ההתנהגות לא היו זרים לו כשהגיע לפגישה. עברנו על השלב הראשון יחסית מהר, לימדתי אותו את דפוסי ההתנהגות, והוא העריך איזו הטבעית לו ביותר על כל אחד מארבעת צמדי הניגודים.
תוך חצי שעה של פגישה הגענו להסכמה, ובהתאם לדוח, שהוא INFP.
חשוב לומר שמי כותב את הפוסט הזה הוא טיפוס ESTJ... ולא משנה כמה אני מבין טיפוסי אישיות, לעולם אכתוב את הדברים מנקודת מבט של בחור שמאז שהוא נולד צורת החשיבה האוטומטית שלו היא ESTJ. זה נכון לגבי כל דבר שאכתוב, אבל חשוב היה לי לציין עובדה זו במיוחד לפני שתקראו את ההמשך.
כל טיפוס הוא יחיד ומיוחד, זה נכון שיש טיפוסים נפוצים יותר, אך ההבדלים עדין קטנים יחסית. טיפוס ISFJ שהוא הנפוץ ביותר מהווה כ 13% מהאוכלוסייה כולה. INFP כ 4%. אין טיפוס אחד 'שולט' מבחינת הכמות. יחד עם זאת אנו חיים בתרבות מסוימת שמתאימה לטיפוסים מסוימים יותר מטיפוסים אחרים. תרבות, של מדינה או של כל קבוצת אנשים, אינה נקבעת בהכרח מהפרטים שבה, אלא מהשפעות רבות נוספות: המנהיג, הסיטואציה מסביב, התחרות, המטרה לשמה היא קיימת, הגודל שלה, הזמן מאז הוקמה, ועוד.
אם כך, בשונה מטיפוסים אחרים, הייחודיות של INFP היא שהוא שונה מאוד מהתרבות המערכתית בה אנו חיים, תרבות ESTJ. תרבות בה ההתנהלות מובנית וסדורה יחסית, הקובעת באופן שווה לכולם מה אסור ומה מותר, מה לעשות מתי לעשות ומה לא לעשות, וכוללת נהלים גנריים וקביעות חברתיות למען הכלל. תרבות הקיימת כמעט בכל מערכת, מגן ילדים ועד צבא, מבית ספר יסודי ועד כתלי האקדמיה, ממקום עבודה יומיומי ועד מסלולים אקדמיים ומסלולי קריירה נחשקים, ושזורה עמוק בבירוקרטיה של ניהול מדינה.
ואז אותו בחור, INFP, אומר לי... שהוא מבין בדיוק על מה אני מדבר ומאז שהוא ילד הוא חש ככה. שונה, אחר, לא מבין למה 'המערכתיות' הזו נדרשת ושהיא בולעת את האינדיבידואל, ושהוא למד בלית ברירה לרצות את הסביבה ולהיותו מאוד שירותי, אבל זה לא הטבע שלו. הוא למד את זה מההורים, מהגדרות התפקיד בעבודה, ומהאחריות המצופה ממנו בהתנהלות בבית, אבל שזה דורש ממנו מאמץ רב וזה לא סוד ההצלחה שלו. אבל אף אחד לא באמת מבין את זה.
גברים INFP אכן נדירים באוכלוסייה. אך בנוסף לכך, הם עומדים תחת הלחץ החברתי המצופה מגבר, ראש משפחה, להיות יציב, מתמיד, בטוח בעצמו, שאפתן ביחס לסטנדרטים החברתיים, פחות רגשי (הדומיננט של INFP הוא Fi, שזה בפני עצמו דורש הסבר ופירוט על המאפיינים העיקריים של הטיפוס בשביל להבין לעומק את ההתמודדות שהוא חווה בפער אל מול התרבות שבה הוא חי). אין זה אומר בשום אופן שטיפוסי INFP, גברים או נשים, פחות מוצלחים מכל טיפוס אחר, זה רק אומר שהם מתמודדים יומיום בזירות החיים השונות, בפער בין מי שהם לבין מה שמצופה מהם ואולי צריכים להשקיע יותר אנרגיה על מנת 'להצליח' בחברה.
חשוב לי לומר שדבר דומה מאוד קורה גם לנשים מטיפוס INFP. בחברה בה אנו חיים מצופה מאישה להיות אחראית בדרך כלל על מטלות הבית. בין אם אתם אוחזים בדעה זו או לא, זו המציאות התרבותית והרווחת בה אנו חיים. להיות אחראית על הכביסות, על העוזרת, על ארוחת הצהריים, על ארוחת יום שישי, על להזמין את ההורים של בעלה, על החוגים לילדים, על המיילים וקבוצות הווטסאפ, אה... וגם לעבוד בעבודה משמעותית ומרוויחה, ועוד. גם ניהול הבית דורש בימינו אורח חיים ESTJ ואין ספק שזו גם הציפייה החברתית מכל אישה.
